<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' יולדות והלכ' נידה</h1>
<h2>דף נז:</h2>
ומאן דגרע ליה לרישיה אף על גב דקא שקיל ליה כוליה מחיב דקימא לן הקפת כל הראש שמה הקפה, והאשה שהיקיפה או שניקפה פטורה דכתי' [ויקרא י"ט] לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקניך כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה כל שאינו בהשחתה אינו בהקפה ונשים הואיל וליתנהי בהשחתה דהא לית להי זקן בהקפה נמי ליתנהי. והמקיף את הקטן אף על גב דקטן לא בר חיובא הוא אפילו הכי מאן דמקיף ליה מחיב דאיתמר המקיף את הקטן רב חונא אמ' חיב רב אדה בר אהבה אמ' פטור, אמ' ליה רב אדא בר אהבה לרב חונא לדידך דאמרת המקיף את הקטן חיב בנך דידך דקא נפקין כד גריע ראשיהו מאן קא מקיף להו אמ' ליה אימיהו קא מקפא להו.
<h2>דף נח:</h2>
תנו רבנן ופאת זקנם לא יגליחו יכול אם גילחו במספרים יהא חיב תלמ' לומ' לא תשחית את פאת זקניך, או לא תשחית יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חיב תלמ' לומ' ופאת זקנם לא יגליחו הא כאיזה צד גילוח שיש בו השחתה היי אומ' זה תער. אמ' רב מיקל אדם את כל גופו בתער מותיבי המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה כי קא אמ' רב בשאר איברים אבל בית השחי ובית הערוה לא אמ', ושאר איברים מישרי והתניא העברת שיער אינה מדברי תורה אילא מדברי סופרים כי אמ' רב במספרים כי תניא ההיא בתער והא רב בתער אמ' אימ' כעין תער, אמ' רבי חייה בר אבה אמ' רבי יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה ומאי לוקה מלקות מדרבנן. ההוא דאיחיב נגאדא קמיה דר' אמי איגלי בית השחי דידיה חזייה רבי אמי דלא הוה מגלח אמ' לה שבקוה דין מן חבריא הוא. בעא מיניה רב מירבי חייא מהו להקל אמ' ליה אסור אמ' ליה רב והא קא גדיל וקא מיצטער אמ' ליה בר פחתי גבול יש לו כל זמן שהוא מגדיל נושר, מיבעא מיניה רב מרבי מהו לחוך אמ' ליה אסור בבגדו מה הוא אמ' ליה מותר, ואיכא דאמרי בעא מיניה בתפילה בבגדו מה הוא אמ' ליה אסור ולית הילכתא כותיה.
